פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' יריבי ואח'

פסק דין

1.התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים ואחד הרכבים שבבעלותה ניזוק במהלך תאונת דרכים (להלן: רכב 1). רכב 1 נסע ברחוב שבו היתה שיירה של רכבים בפקק תנועה (להלן : השיירה), כאשר רכב 1 הוא הרכב האחרון בשיירה. לפני רכב 1 נסע רכב שבו נהג נתבע 1 (להלן : רכב 2). הנתבעת 2 היא המבטחת של רכב 2. לפני רכב 2 בשיירה נסע רכב אחר (להלן : רכב 3).

2.מטעם התובעת העיד נהג רכב 1 ואשר לטענתו, רכב 3 נעצר ובעקבות כך רכב 2 פגע ברכב 3 והידרדר לאחור לעבר רכב 1. לטענתו בדרך זו ניזוק רכב מספר1, ומכאן אחריותו של נהג רכב 2 לנזקים שנגרמו לרכב 1. כמו כן, נהג רכב 1 טען כי השיירה נסעה בעליה ובשל כך, רכב 2 הידרדר לאחור.

3.מטעם הנתבעים העיד נתבע 1, שנהג ברכב 2, ולטענתו לא היתה כל עצירה פתאומית של רכב 3, אלא היה מדובר בפקק תנועה ונסיעה איטית. רכב 3 נעצר לפני מעצר חציה ורכב 2 נעצר אחריו מבלי לפגוע בו. לטענת נתבע 1, רכב 1 פגע ברכב 2 מאחור והדף אותו לעבר רכב 3. בדרך זו נגרם נזק לרכב 2 גם מקדימה וגם מאחורה.

4.מדובר בגרסה מול גרסה. לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק, הגעתי למסקנה שהנני מעדיף את גרסתו של נתבע 1 (נהג רכב 2) על פני גרסתו של נהג רכב 1, ולכן, יש לחייב את נהג רכב 1 במלוא האחריות לקרות התאונה. להלן נימוקיי:

שני הנהגים אישרו שמדובר בנסיעה בשיירה במהירות איטית;

נהג רכב 1 חלה עליו חובה לשמור מרחק מהרכב שלפניו, ומכאן משנה הזהירות שחלה עליו במהלך אותה נסיעה.

נהג רכב 2 טען כי רכב 3 לא נהדף קדימה לעבר הולכי הרגל שחצו במעבר חציה לפני רכב 3, ללמדך, שמדובר בפגיעה קלה שמתיישבת יותר עם הדיפה של רכב 2 לעבר רכב 3 בשל מכה מאחור מרכב 1, מאשר עם האפשרות של פגיעה יזומה וישירה מרכב 2 לרכב 3.

5.לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

6.התובעת תשלם לנתבעת 2, את הסכומים הבאים:

450 ₪ בגין שכרו של נתבע 1 ואשר שולם ע"י נתבעת 2, כאמור בהחלטתי מיום 23.6.13.

1250 ₪ שכר טרחת עורך דין (כולל מע"מ).

זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: